אם תשלחו אותי לחווה מבודדת, אי פעם,
אנא דאגו לי שם לעציצים ירוקים שאצטרך להשקות,
ואל תשכחו לצייד אותי
בעט ומחברת
בצבעים
חוטים ומחט
ובכמה מהספרים האהובים עלי.

אז אוכל לתקשר עם עצמי ועם העולם ולשלוח מילים ומחשבות לשאר בני האדם,
לא אחוש בודדה וימי יהיו מלאי משמעות.

שמי טל שרת ואני מנחה קבוצות כתיבה. 
ובעשיה הזאת נשזרים באופן טבעי כל מרכיבי חיי
שהם אהבת אנשים,  אהבת המילה הכתובה , יצירה ודיאלוג.

הקסם המסתתר בין דפיו הכתובים של הספר מלווה אותי מאז היותי פעוטה בת שנתיים.
ואולי נכון יותר לומר עוד מטרם לידתי.
כי ממי ינקתי את הכמיהה למרחבי האינסוף הכתובים אם לא מהורי?

היופי שקיים בדברים הקטנים והפשוטים , והקשר עם בני אדם מחיים אותי והחיו אותי מאז שאני זוכרת את עצמי.
וגם הרצון לתת לכל זה  ביטוי על הנייר, במילים ולעיתים בצבעים.

עם לידת בני הבכור, הקדשתי את זמני בעיקר לחיי הבית והמשפחה. ומצאתי בכך מקור לשמחה וסיפוק רב. תוך כדי כך , למדתי פה ושם קורסים שונים כדי להעשיר את הנשמה.
כשצעיר ילדי הגיע לגיל 3 השתלבתי כספרנית בבית ספר על יסודי. שם, מוקפת ספרים יכולתי לשוחח עם בני נוער צעירים ורחבי אופק וליצור פינות צבעוניות כדי לעודד את הקריאה.
אך כשנפטרה אמי הבנתי שעם כל הנועם שיש בעבודתי זו הרי שאינה מדויקת לי לחלוטין. חיפשתי דרך לשלב בין תחומי ההכשרה השונים שלי, ולהוציא לפועל את תחומי העניין שלי. וכך הגעתי להנחיית קבוצות כתיבה.

כאן בסדנאות שהיו לי לבית, נשזרים למרקם אחד תחומי הכשרתי השונים  כמנחת קבוצות, כמורה, וכבעלת תואר בספרות  וכמובן כאמא ורעיה במשפחה לא קטנה.

באופן טבעי מצאתי בהן גם נתיב לשתף אחרים בידע ובהשראה שצברתי לאורך השנים בעולם הרוח, האמנות והיחסים הבין אישיים.אני אסירת תודה יום יום  על הברכה הזו.

 

 

נהנתם לקרוא?

אשמח לעדכן אתכם עם פרסום פוסטים חדשים