אני מאמינה שלכל אדם סיפור לספר, וחשוב שכל אחד יעז להתנסות בכתיבה. כל סדנא שיוצאת לדרך היא מבחינתי מסע מרתק ומרגש. אין דבר שמשמח אותי יותר מללוות אנשים בתהליך של יצירה וצמיחה, ולחלוק עמם את אהבתי לספרות ולכתיבה.

אשמח לפגוש כל אחד מכם באחת הסדנאות.

נהנתם לקרוא?

אשמח לעדכן אתכם עם פרסום פוסטים חדשים

פוסטים אחרונים בבלוג:

ארכיון פוסטים

כשסבא וסבתא נפגשו על המדף

סבתא זלדה שלי עלתה מארה"ב בצעירותה, בסוף שנות העשרים למאה שעברה..
היא נשארה אמריקאית בכל נימיה ועד סוף ימיה דברה רק אנגלית.
בעלה , סבא בנימין שלי, עלה מליטא עם משפחתו באמצע שנות העשרים. כבר בליטא דברו כל בני המשפחה עברית רהוטה. ועם בואם ארצה הצטרפו הבנים, סבי ואחיו ל "גדוד מגיני השפה העברית".
סבתא- צחקנית, מוחצנת, מוקפת חברות ובנות טיפוחים ,
סבא- מוקפד, מאופק, מחויט, ישר כסרגל, רציונלי מאד.
ביומנה של סבתא מתוארים המפגשים הראשונים בין השניים.
תחילתו של רומן. סיפור אהבה. "שוב היה פה 'אדום השיער' " כותבת סבתא (באנגלית כמובן) , "והביא לי פרחים. ישבנו על הספסל ושוחחנו שעות".
מידי פעם חלף במוחי הרהור על הזוגיות הזו , על הניגודיות
לפעמים גם שאלתי עצמי איך הסתדרו פרקטית עם פערי השפה.

והנה, לפני כשנה, לאחר פטירתו של אבא, מצאתי בחדר עבודתו שני ספרים ישנים מאד עבי כרס.
דפיהם מצהיבים ופינותיהם מעוגלות מרב שימוש.
ספרים ישנים כאלו תמיד מושכים אותי. ברגע שאני נתקלת בהם תוקף אותי יצר חזק לברר מה הוא הספר,
ולא פחות מזה מה הסיפור שמאחריו.
פתחתי , והנה – שני מילונים:
האחד אנגלי עברי – של סבא בנימין
והשני אנגלי אנגלי – של סבתא זלדה
אחזתי בהם בהתרגשות רבה מדמיינת לעצמי את סבי וסבתי בעודם צעירים משוחחים ביניהם
מנסים לדייק ,להבהיר מילה זו או אחרת.
לגשר בעזרת המילונים על פערי השפה.

אינני מאמינה שאי פעם אשתמש במילונים הללו, אך בוודאי שמור להם מקום של כבוד על מדפי הספרים שלנו.
בכל פעם שמבטי נופל עליהם ,אני רואה לנגד עיני זוג צעיר יושב על ספסל בירושלים אי שם בשנות השלושים,
או הורים טריים מתלחשים ביניהם בעוד תינוקם ,אבי, מנמנם בעריסה…
גם זה קסם שקיים בספרים-
הם מספרים סיפורים מרגשים ומרתקים עוד לפני שאנו קוראים בהם.

מוזמנים לשתף עם חברים:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

פוסטים נוספים שתהנו לקרוא אותם:

מפתח לכתיבה: שאלות- וכל המרבה הרי זה משובח.

אנחנו אוהבים לדעת. אוהבים לשלוף, ובמהירות ,את התשובה לכל שאלה.
התשובות עושות סדר. נותנות ביטחון ,מאפשרות להמשיך הלאה.בפוסט הזה נעמוד דווקא על חשיבותן של השאלות, בתהליך הכתיבה.

שמוליק , המפוחית ואני

בפוסט זה אני מזמינה אתכם לעקוב אחרי סיפורו המופלא של שמוליק גוגול. ואיך פגש אותי בדרכים שונות. איזו השפעה יכולה להיות לספר ילדים עלינו גם בהיותנו מבוגרים

נהנתם לקרוא?

אשמח לעדכן אתכם עם פרסום פוסטים חדשים

2 מחשבות על “כשסבא וסבתא נפגשו על המדף”

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *