כדי להבין את ליבו ומחשבתו של האדם, אין להסתכל במה שהוא כבר השיג, אלא על מה שהוא שואף עוד להשיג.
ג'ובראן חליל ג'ובראן
הקדמה , כך ידוע, כותבים בדרך כלל בסיום כתיבת הספר.
זאת מכיוון שבמקרים רבים תוך כדי כתיבה משתנה אופי הספר או כוון העלילה.
ובמקרים רבים תוך כדי כתיבת הספר מתחדדים ומתבהרים אצלנו דברים הקשורים לאופי הספר ומהותו , למניעי הכתיבה,
ולמי היינו רוצים להקדיש אותו.
ובכל זאת התרגיל שאני מביאה פה מזמין אתכם לכתוב הקדמה לספר שתרצו לכתוב אי פעם,
שאולי אפילו לא התחלתם לכתוב עדיין.
את התרגיל הזה אני מאד אוהבת, ובמקרים רבים אני נותנת אותו במפגש האחרון של הקורס או הסדנא.
אני ממליצה לכם לנסותו, ואפילו יותר מפעם אחת, במרווחי זמן.
לא בטוח שההקדמה שתכתבו פה אכן תשמש כהקדמה לספר שתכתבו,
אך ללא ספק היא תפעל עליכם, תחייה בתוככם את האפשרות לכתוב ספר, תעורר את הדמיון, תעזור לכם לברר עם עצמכם נושאים שונים.
וזה התרגיל:
הקדמה לספר שעוד אכתוב.
מן הסתם יש איזשהו ספר שהייתם שמחים לכתוב אותו מתישהו.
נכון הדבר שבד"כ את ההקדמה כותבים בסיום כתיבת הספר. אך הפעם,לשם התרגיל וכדי לאחוז בחלום, נתרגל כתיבת הקדמה לספר שעוד לא נולד.
1. לפני שתיגשו לכתיבה שאלו את עצמכם
- איזה ספר הייתי רוצה לכתוב ומדוע?
- מה הנושא שבמרכזו וכיצד הוא משמעותי לי?
- מה הייתי רוצה לומר למי שיקרא את הספר?
- האם הייתי רוצה להזכיר אנשים מסוימים או גופים מסוימים בהקשר לספר ההוא?
- מה תהיה הרגשתי בעת שאראה את הספר מודפס.
התשובות לשאלות אלו יכולות לתת לכם כיון והשראה.
2. צעד ראשון, כתיבה חופשית
התחילו את כתיבת ההקדמה באופן חופש וספונטני.
אל תבחנו את עצמכם , ואל תבקרו אל עצמכם תוך כדי הכתיבה כדי לא לחסום את היצירתיות והאפשרויות.
רק לאחר שכתבתם טיוטה, עבדו אותה ועירכו אותה בהתאם לאופי הספר, לקהל היעד ולמטרת ההקדמה.
3. בררו לעצמכם מהי מטרת ההקדמה
הקדמות שונות נבדלות זו מזו במטרתן ואף בסגנונן ואופן כתיבן.
1. יש הקדמות שנועדו לספר לקורא מהו הרקע לכתיבת הספר, מה המניע, או מהיכן נולד הרעיון.
2. יש הקדמות שנועדו לספק מידע ורקע לתוכן הספר עצמו. ( רקע הסטורי, רקע תרבותי, נתונים סטטיסטיים הקשורים לנושא הספר)
3. יש הקדמות שנועדו ליצור חיבור רגשי של הקורא לנושא הספר, או למחבר.
4.יש הקדמות שהן הקדשה מורחבת .
5. ויש הקדמות שהן מעין תיאום ציפיות לגבי התוכן, הסגנון, או היחס בין מציאות לבדיון למשל.
4. התאימו את סגנון ההקדמה למטרתה ולאופי הספר
לדוגמא:
– פניה ישירה לקורא או שיתוף אישי מחיי המחבר , ייצרו תחושת קרבה, יעוררו רגש.
– ניסוח מוקפד ושפה גבוהה ישדרו מקצועיות ואמינות,
– שימוש בהומור יכול למשוך או להרחיק קוראים מסוימים.
– שילוב ציטוט ממקור ספרותי ייצור קונוטציה תרבותית , וגם יאפיין את הסופר בעיני הקורא.
–קחו בחשבון מיהו קהל היעד אליו אתם מכוונים. לדוגמא: ניסוח מדעי ומקצועי יתאים לקהל של אנשי מקצוע, שפה בהירה וקולחת לקהל עממי וצעיר וכן הלאה.
וכן הלאה.
חשוב לזכור:
1.ההקדמה נועדה לעורר את הקורא לקרוא , לסקרן אותו , לקרב אותו לקריאת הספר.
2. אין צורך לכתוב בה את כל מה שיש לנו לומר.
3. נבחר את הדברים המדויקים למטרת ההקדמה לאופי הספר ולקוראים
4. נקדיש מחשבה לניסוח.
ומה נקבל מהתרגיל?
רק לאחר ההתנסות נדע לאן לקח אותנו התרגיל.
לעיתים תרגיל כזה מגלה לנו רצון שלא ידענו שקיים בנו.
לעיתים הוא מחבר אותנו לרעיון מעומעם שהיה בתוכנו.
לעיתים מתברר לנו שבעצם אנו נמשכים לכתוב משהו אחר ממה שסברנו שאנו רוצים לכתוב.
לעיתים הוא מדרבן אותנו לגשת ואכן להתחיל במלאכת הכתיבה.
כך או כך יש בו הזדמנות לזרוע זרעים להמשך ולהמריא אל על …..
אני מקווה שתהנו מהתרגיל.
אתם מוזמנים לשתף או להתייחס, במקום המיועד לתגובות.
בהצלחה
