לפני כ4 חודשים. בימים שטרם חיסון. כשהקורונה עדיין היתה בשיאה ולא נראה באופק מתי ישובו החיים למסלולם. באחד הימים ההם נתקלתי בפוסט של המשוררת רבקה מרים. היה זה פוסט המלצה על חנות ספרים חדשה בירושלים. רבקה מרים משוררת אהובה ומוערכת עלי מאד ודי היה בהמלצתה כדי לדעת שכדאי לי להגיע לחנות במסגרת המסע שלי בין חנויות הספרים. חשבתי לעצמי גם שיש הרבה אומץ ואמונה בהחלטה לפתוח חנות ספרים עצמאית, בתקופה שבה חנויות נסגרות וחוסר הוודאות רב כל כך.
לביקור עצמו קדמה התכתבות ביני ובין אינה וינוקור, בעלת החנות. כבר באמצעות התכתובת יכולתי לחוש במאור הפנים ובנחת הרוח שמאפיינת אותה.
וכך מצאתי עצמי בבוקר חורפי גשום עולה לירושלים . את היום פתחתי בשיחה עם דן גולדברגר בתמול שלשום. ולכך אקדיש פוסט בפני עצמו. ההליכה לכוון החנות רחוב אגריפס מתמול שלשום שבנחלת שבעה ,אפשרה לי לעכל ולעבד את השיחה המרגשת עם דן. אך ככל שהתקרבתי לאיזור מחנה יהודה פנו מחשבותי דווקא לתרשישה. סקרנותי הלכה וגברה. לא היה לי מושג איך תיראה החנות, מה אופיה, ומה האווירה שבה. בגלל הקירבה לשוק דמיינתי לעצמי פתח צר ומיד לאחריו מספר מדרגות המובילות לחנות קטנה ואפלולית עם "טעם של פעם".
ולכן הופתעתי מאד למראה הכתובת הגדולה והמעוצבת שעל קיר הבניין, חלון הראווה המואר והבהיר, והאופי הפתוח, הנקי והמוקפד של החנות. בלי להרגיש האצתי צעדי נמשכת לאנרגיה הטובה שקרנה מהחזית הפונה לרחוב אגריפס.
מרעיון למציאות
לעיתים יש לנו חלום או רעיון ואנו מתכוננים לקראתו תקופה ארוכה, לעיתים אנו צועדים לקראת הגשמת חלום או רעיון ובסופו של דבר חוזרים בנו או מוותרים. הסיפור של אינה וחנות תרשישה הוא ההיפך מכך. "משך 7 שנים" מספרת לי אינה "ניהלתי מרפאה של צער בע"ח בירושלים. עד שנשחקתי והרגשתי שהגיע הזמן לשינוי. עזבתי את עבודתי כשעדיין אינני יודעת מה הדבר הבא. שאלתי את עצמי איפה אני רואה את עצמי ? והיה לי ברור שזה יהיה משהו שקשור בספרים. חנות ספרים נראתה רעיון טוב. התחלתי לעבוד עם חבר על קטלוג , קבלתי ייעוץ שיווקי ממט"י. ומסמנכ"ל שווק של אחת מהוצאות הספרים שיש לו גם חנות. במקביל חיפשתי מקום. העיתוי היה מוצלח מבחינה זו שכן עקב הקורונה ירדו המחירים וכך הגעתי למקום הזה, שיש לו יתרון והוא הקרבה לשוק. תמיד עוברים פה הרבה אנשים."
תוך 3 חודשים מרגע עזיבת המרפאה מצאה עצמה אינה בחנות משלה. משופצת, מטופחת, ומליאה במגוון ספרים איכותיים וחדשים.
אופי החנות
כרגע אינה עובדת לבדה בחנות. בן זוגה פנוי לטפל בחיות הלא מעטות שהם מגדלים בבית. לכשתחלוף תקופת הקורונה היא תצטרך למצוא עובדים נוספים כדי לפנות זמן גם לענייניה.
לחנות אופי חברתי. אולי מעט אקטיביסטי אבל לא בצורה קיצונית. "חשוב לי שמגוון קהלים ימצא את עצמו בחנות" אומרת אינה "לכן גם איני רוצה שהחנות תהיה מזוהה עם קו שמפריע להרבה אנשים, אתחשב במידה מסוימת ברגשות האנשים פה. מצד אחד לא אכניס ספרות אנרכיסטית או אקטיביסטית בוטה, ויחד עם זאת גם לא ספרים בעלי אופי ימני קיצוני.
תמצאו פה ספרים באנגלית- ספרות יפה וגם בנושאי טבעונות, אנרכיזים וסוציאליזם. ספרות יפה בעברית מקורית ומתורגמת, פרוזה וגם שירה , קיר צדדי אך שלם מוקדש לספרים על דתות המזרח. ( "בעבר למדתי לימודי הודו" מסבירה אינה "וכך גם בן זוגי" ). אינה מהרהרת לרגע ומשחזרת "איש השיווק הזהיר אותי שזו לא הספריה הפרטית שלי, ועלי לחשוב על קהל הלקוחות". "זה נכון" היא אומרת "אך בכל זאת זו חנות עצמאית ואני מביאה בה את עצמי במידה מסוימת". ואכן נושא היחס לבעלי חיים שהוא נושא מרכזי בחייה, מיוצג בכבוד במדפי הספרים, וגם ספרות דתות המזרח כפי שהזכרתי למעלה.
במהלך הראיון נכנסה לחנות אישה והתעניינה בספר "עלובי החיים" אינה מספרת שהיה לה אותו בחנות בגרסת ה'מנגה', שזה סוג של קומיקס יפני. אני מרימה גבה, ואינה מכוונת אותי לכוננית שנמצאת ליד חלון הראווה. "תראי" היא אומרת, ומוציאה ספר מאחד המדפים. "אפילו את שייקספיר הוציאו כ'מנגה'. הזאנר של הקומיקס מאד התפתח." ואני מוציאה לי את 'אותלו' ו'חלום ליל קיץ' של שקספיר, ומביטה בדמויות המצוירות בסגנון יפני. בהחלט מעניין…
אני מעיינת בספרים מצוירים שונים שבכוננית. את תשומת ליבי מושך ספר אלבומי גדול בשם DRAWING POWER -מאה ציורים שצירו נשים מרחבי העולם שחוו אלימות בצורות שונות. אני חושבת לעצמי שספר כזה הוא עצמתי לעיתים יותר מספר מחקרי או מתיעוד מילולי. והוא חלק ממגמה כללית לתת במה לנשים שנפגעו ולעודד שיתוף ללא תחושת בושה או אשמה.
קהל הלקוחות
קהל הלקוחות מגוון מאד. יש דוברי אנגלית רבים, שיכולים למצוא פה ספרים באנגלית שלא ימצאו במקומות אחרים , למשל ספרי fiction. אבל קשה לפלח אותם למגזרים מסוימים. יש ביניהם חילוניים, דתיים, וחרדים. בנוסף מגיעים לכאן הרבה סטודנטים וצעירים בשנות ה 30 לחייהם.
הימים כאמור ימי קורונה והתנועה באופן כללי יותר דלה מכרגיל, ובכל זאת יכולתי לראות במו עיני כי מגוון אנשים מתעניין בחנות החדשה.
בחור אמריקאי דובר אנגלית נכנס לחנות ומצא לעצמו ספר. הוא לקוח חוזר שכבר היה בחנות מספר פעמים. איך הגיע לכאן? פשוט עבר ברחוב ונכנס לראות במה מדובר.
אחריו נכנס אדם נוסף דובר אנגלית. הוא פותח מחברת ומחפש בתוכה את שם הספר שהוא מבקש לקנות. ("הנה ,את לא היחידה שנוהגת כך" חשבתי לעצמי בחיוך).
שתי נשים נכנסות לחנות, את האחת מלווה כלב גדול והשני אוחזת סל קניות מהשוק. שתיהן דוברות אנגלית. הן מחייכות לעבר אינה , מעלעלות מעט בספרים ויוצאות.
"דוברי עברית באים יותר בשעות אחה"צ. ובכלל אנשים שבאים בבוקר לקניות בשוק פחות יחפשו ספרים" מסבירה לי אינה.
בחור נוסף, דובר עברית הפעם, מעיין בספרים. "הוא חבר לעבודה מצער בעלי חיים" מסבירה לי אינה. "אני מרגישה קצת אי נוחות ורוצה לאפשר להם לשוחח בנינוחות, אבל אינה אינה דוחקת בי, להיפך היא מרגיעה אותי "הוא מנצל את הזמן לעיון בספרים".
עיצוב- מספל לספר
אי אפשר היה שלא להתייחס לעיצוב של החנות. המקום כל כך מסודר ונקי. מעוצב בצורה יעילה, ואסתטית מאד. החנות קטנטנה, אך נכנסים בה הרבה ספרים הודות לכך שהקירות מנוצלים מרצפה עד תקרה למדפי ספרים, ובמרכז החלל שולחן ועליו ספרים בתצוגה. ספסל צבעוני יפהפה מזמין את הבאים לשבת ולעלעל בספרים, תמונות ממסוגרות תלויות פה ושם, וגם פוסטרים של חומת ברלין. כוננית שעליה בובות בד עבודת יד ניצבת ליד הדלת הצדדית של החנות. בצד, ליד האגף של תורות המזרח יושב לו בודהה קטן בשיכול רגליים.
אני מתפעלת ושואלת את אינה לגבי העיצוב. "אני עיצבתי" אומרת אינה בפשטות. המקום דרש שיפוץ רציני והתאמה כי לפני כן היה פה בית קפה, אבל הנה הצלחנו .
תרשישה
לשאלת השם המיוחד הגענו דווקא רגע לפני הסיום. "הרעיון היה של בן זוגי" מספרת אינה. "בגלל יונה הנביא. יונה הרי נמלט לבטן הלוויתן. בעינינו גם הקריאה היא סוג של אסקפיזם".
"הבנתי אותם מאד. כשאני נכנסת לחנות ספרים אני כמו עוברת לעולם אחר. אני עטופה בספרים ושוכחת מהעולם שמעבר לחלון הראווה או לדלת.
"כמו כן" מוסיפה אינה "משהו בצליל מתאים לאופי הירושלמי. זה שם קצת תנכ"י והסיומת פתוחה".
את הלוגו עיצבה אחותה של אינה. המחשבה הראשונה הייתה לאייר לוויתן, אך לבסוף החליטו בעצה אחת שאין צורך להיצמד בצורה ישירה לשם. המסר עובר היטב גם באמצעות צלליתו של האדם השקוע בקריאה.
חלומות
שאלתי את אינה על חלומות לעתיד. ואכן ישנם כאלו.
הבסיס הוא כמובן להצליח מבחינה עסקית כדי להתקיים ולהיות מסוגלת לממש את חלומותיה.
אינה מקווה להפוך את החנות למרכז של אקטיביזם, להעלות דרכה את המודעות לטבעונות , לקיים מפגשי חשיבה בראש פתוח לקבלת האחר והשונה .
היא שואפת לקיים במקום ערבי תרבות. אולי בתום הקורונה ניתן יהיה לרקום איזה שיתוף פעולה עם בית הקפה שנמצא בסמוך, ולפתוח את החנות גם בשעות הערב.
לבקשתי ניסחה אינה במשפט אחד את האני מאמין שלה בקשר לחנות:
"קריאה היא אחד הדברים החשובים בחיים.
היא יכולה לשפר אנשים ולהגביר את המודעות לעצמנו ולסביב.
החנות היא אמנם עסק אך יש בה ערך מוסף".
שיר נולד
המשוררת שושנה קרבסי שביקרה בחנות הקדישה לה שיר. את השיר הזה שלחה לי גיסתי שרון בצירוף המלצה לבקר בחנות.
כשסיפרתי זאת לאינה היא סיפרה לי שהשיר הזה אכן הפך ויראלי ברשת ואנשים רבים הגיעו בעקבותיו לבקר בחנות.
"זה היה מרגש ומפתיע" ואמרת אינה. "בעיני המשוררת קצת הגזימה . אבל זה עשה לי טוב, כמו נס קטן"
חֲנוּת הַסְּפָרִים / שושנה קרבסי
1.
בְּשׁוּק מַחְנֵיוּדָה
בֵּין חֲנוּת הַדָּגִים לַחֲנוּת הַלֶּחֶם,
נִפְתְּחָה לְפֶתַע חֲנוּת סְפָרִים קְטַנָּה.
הִנֵּה כִּי כֵן, בְּיַמֵּי מַגֵּפָה
כְּשֶׁדַּעַת עוֹלָם מְבֻלָּקָה וּטְרוּפָה
מֻגֶּשֶׁת לְךָ שִׁירָה וְסִפְרוּת יָפָה,
בֵּין הַדָּגִים וְהַלֶּחֶם.
אֵינִי יוֹדַעַת כַּמָּה עָצְרוּ,
כַּמָּה נִכְנְסוּ, כַּמָּה רָכְשׁוּ,
אֲנִי רַק יוֹדַעַת שֶׁדָּמַעְתִּי שָׁם
לְנֹכַח תַּעֲצוּמוֹתָיו שֶׁל אָדָם
שֶׁגַּם בִּימֵי בָּרִיחַ
יֵשׁ מִי שֶׁמַּאֲמִין בְּמַרְכֹּלֶת הָרוּחַ
שֶׁנִּצְרֶכֶת הִיא לָאָדָם
כְּמוֹ לֶחֶם.
וּמוּל חַלּוֹן הָרַאֲוָה שֶׁל חֲנוּת הַסְּפָרִים הַקְּטַנָּה
נִזְכַּרְתִּי כִּי קָרָאתִי אֵיפֹשֶׁהוּ
שֶׁחֳדָשִׁים סְפוּרִים לִפְנֵי מוֹתָהּ בָּרָעָב,
הִשְׁלִימָה אִשָּׁה בְּשֵׁם מִינָה פַּכְטֶר
סֵפֶר בִּשּׁוּל שֶׁל שִׁבְעִים מַתְכּוֹנִים
שֶׁנִּכְתַּב בִּטְרְזִיֶּנְשְׁטַדְט.
וּכְשֶׁהִתְוַדַּעְתִּי לָעֵדוּת עַל סֵפֶר הַמַּתְכּוֹנִים
נִפְעַמְתִּי מֵעָצְמָתָהּ שֶׁל מִינָה פַּכְטֶר
שֶׁבַּכֹחַ רוּחָהּ הֵפִיחָה חַיִּים
בַּבַּיִת שֶׁהָיָה לָהּ וְאֵינֶנּוּ
בַּטְּעָמִים הַמְּדֻיָּקִים שֶׁהִטְעִימוּ יְדֵי אִמָּהּ,
וְֶנִפְלֵאתִי עַל הַתַּעֲצוּמוֹת וְעַל הָאֲחִיזָה.
וּמוּל חֲנוּת הַסְּפָרִים הַלֵב נִפְעָם
עַל כִּי זָכִיתִי לְהָבִין כִּי זֶהוּ הָאָדָם
נְחִישׁוּתוֹ לִזְקֹף סַנְטֶר וְלוֹמַר:
"אֵין בְּרֵרָה אַחֶרֶת!
זוֹ הָעֵת הַמְּדֻיֶּקֶת לְחֲנוּת
לְשִׁירָה, לְסִפְרוּת יָפָה, לְהֲגוֹת!",
מִתּוֹךְ הַיְּדִיעָה שֶׁהַקּוֹנֶה יֵצֵא נִשְׂכָּר
וְהַמּוֹכֵר יֵצֵא נִשְׂכָּר
וּשְׁנֵיהֶם שְׂכָרָם לָהֶם
עוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה.
- .
וְקָנִיתִי שָׁם סֵפֶר " סָבְתָא לֹא יָדְעָה קְרֹא וכְתֹּב",
וְעֶצֶם הַסֵּפֶר בְּיָדִי,
וְעֶצֶם קְרִיאָתִי שֶׁלִּי בּוֹ
הֵם הַשְּׁלמָה שֶׁל תִּקּוּן,
וְעֶצֶם חֲנוּת הַסְּפָרִים בְּאֶמְצַע הַשּׁוּק
שֶׁכֻּלּוֹ מִצְרָכִים וּסְחוֹרָה לִבְשָׂרֵנוּ,
תִּקּוּן הִיא לְמַעֲשָׂיו הַקָּשִׁים שֶׁל הָאָדָם.
הָאָדָם לָקַח
הָאָדָם נָתָן.
וּבִזְמַן שֶׁנֶּאֱרַז עֲבוּרִי הַסֵּפֶר "סָבְתָא לֹא יָדְעָה קְרֹא וּכְתֹּב"
וְתַחַת הָרֹשֶׁם שֶׁל הַזִּכָּרוֹן
בִּדְבַר סֵפֶר הַמַּתְכּוֹנִים שֶׁל מִינָה פַּכְטֶר עַל סַף מוֹתָהּ בִּטְרְזִיֶּנְשְׁטַדְט
שִׁתַּפְתִּי רִגְשׁוֹת פְּלִיאָתִי עִם הַמּוֹכֶרֶת
וְעַל כַּמָּה שֶׁאֲנִי שְׂמֵחָה עַל הַחֲנוּת הַזֹּאת
וּבָעֵת הַזֹּאת.
וְהִיא דְּבָרָהּ מְעַט
וְהֵשִׁיבָה תּוֹדָה מְבֻיֶּשֶׁת בִּלְחִישָׁה.
וּכְשֶׁיָּצָאתִי, חָשַׁבְתִּי שֶׁאֵין זֶה מִקְרִי
שֶׁאֶת חֲנוּת הַסְּפָרִים בִּיְמֵּי מַגֵּפָה
פָּתְחָה דַּוְקָא אִשָּׁה.
אני מאחלת לאינה ולחנות בהצלחה רבה. ובטוחה שעוד אשוב ואבקר בה. ממליצה גם לכם.
בסופו של דבר מה יותר טוב משילוב של ירושלים- שוק מחנה יהודה- וחנות ספרים יפהפיה איכותית?
תרשישה
אגריפס 113 ירושלים
טל': 02-582545
זמני פתיחה:
ימים א-ה : 11.00-21.00
יום ו: 10.00-15.00
תרשישה–לדף הפייסבוק
פוסט זה נכתב במסגרת המדור הקבוע "מסע בין חנויות ספרים". אתם מוזמנים להיכנס ולבקר אתי בחנויות נוספות:
EZRA-מודיעין
בבליופיל
קופסא מהספרים.
ינשוף
פוסט זה נכתב במסגרת המדור" מסע בין חנויות ספרים".