זו לא חנות זה קסם
אלנבי פינת גאולה. קיץ 2020.
"תביני" מסביר לי ליאור, גבר צעיר גבוה, אוחז בידו קסדה ונשען על האופנוע שלו. בידו שקית סופר מרשרשת
ובה כמה ספרים משומשים..
"חנות ספרים זה לא חנות, זה קסם!
ופנחס הוא לא רק מוכר בחנות. הוא חבר הוא מייעץ הוא אבא, הוא הכל.
זו החנות הכי נדירה שיש ועם יחס אישי. אדם כזה לא תמצאי בשום מקום.
אני עצמי קונה פה ספרי מתח והרבה ספרים עבריים ישנים עם תחביר של פעם.
לא כמו היום שהכל דיגיטל ואינטרנטי"
ליאור מדבר ואני רושמת, ופנחס מוזג לכולנו בינתיים קפה שחור.
"קפה עם הל טרי" פנחס מכריז ברצינות. "לא תמצאי כזה קפה טעים בשום מקום".
וכך התחיל הכל.
לפני 3 שנים נסעתי לאירוע בבית ביאליק שבתל אביב. ירדתי מהרכב באלנבי ועיני צדה מעבר לכביש את השלט 'ביבליופיל '.
הסתקרנתי וניגשתי לראות במה מדובר. גיליתי חנות קטנה עמוסה בספרי יד שניה.
על המדף החיצוני היו מונחות חוברות רבות של 'פופאי' וחבורתו.
רכשתי שתי חוברות לאורי אחייני והמשכתי בדרכי.
לאחר שנרשמה הצלחה לזכותן של החוברות הבטחתי לאורי ביקור משותף בחנות הקסומה.
באחד מימי הסתיו אספתי אותו מבית הספר והמשכנו לכוון אלנבי פינת גאולה לגן העדן הקטן שלנו.
אורי צלל להנאתו בין חוברות הפופאי וספרי 'זבנג' ואני הבטתי מוקסמת בערימות הספרים ובאחייני השקוע כל כך בדפדוף עלעול. נהננו מהכנסת אורחים מושלמת של בעל החנות, פנחס, שנתן לנו חירות מוחלטת לעיין בספרים ואף הוביל אותנו לחדר קטן בקצה החנות. החדר הזה הפתיע אותנו ממש כמו מערת האוצר של עליבבא. הוא הכיל מדפים מהרצפה ועד התקרה עמוסי חוברות קומיקס וספרים לנוער.
יצאנו משם עם שלל והבטחנו לעצמנו לחזור.
גאוות יחידה
כשהתחלתי עם פרויקט "מסע בין חנויות הספרים " במסגרת הבלוג, ידעתי שאחד היעדים הראשונים לביקור תהיה החנות הצנועה והעשירה הזו. חיפשתי את מספר הטלפון של החנות והתקשרתי כדי לתאם ביקור. הסברתי לפנחס את מיטרת הביקור:" אשמח לדעת למשל מתי הקמתם את החנות".
"הקמתי" קטע אותי פנחס בנחרצות. " אני הקמתי את החנות , היא שלי ואני מנהל אותה עד היום."
אי אפשר היה שלא להבחין בגאווה שבקולו. גאווה של אדם שבנה משהו ב-10אצבעותיו והוא מפעיל אותו בהתמדה ומתוך אמונה.
כפי שקבענו התקשרתי אל פנחס בתאריך המיועד לראיון.
"בואי ב 14.00 אומר לי פנחס, כי ב 16.00 עלי להוציא הזמנה גדולה."
הימים ימי קורונה. מיד לאחר הסגר הראשון. חם מאד בתל אביב. ולח. אנחנו עוטים מסיכות כמובן, החנות קטנה ואינה ממוזגת. אבל למי אכפת. לאחר צילום משותף ראשון אנו מתחילים בראיון . אני יודעת שזמננו קצוב ורוצה להספיק ולשמוע כמה שיותר .
פנחס מאיר פנים ועונה ברצון על שאלותי. לקוחות באים והולכים, מעלעלים בספר או חוברת, שואלים שאלה או שתיים ופונים לדרכם.
בכל מכל כל
"לארץ עליתי בשנת 1948 בגיל 11 עם אחי הגדול. ועברתי כמה גלגולים " מספר פנחס.
" את החנות הקמתי לפני 32 שנה.
לפני כן עבדתי בחמוצים. כשנהיה קשה מידי הציע לי חבר לפתוח חנות ספרים, לא היה לי מושג בתחום אבל החבר הבטיח את עזרתו ואכן עמד במילתו. הוא גם זה שהציע את השם 'ביבליופיל' ש פירושו אוהב ספר" (ולפי הויקימיליון 'חובב ספרים אספן של ספרים בשל חיבתו אליהם' -ט.ש.)
"החנות שלי היא מספר 1 בספרות רומנית" מכריז פנחס בגאווה. "אבל יש לי גם ספרים בהונגרית בצרפתית ומעט בספרדית.
את שואלת איזה סוגי ספרים יש לי בחנות? כל הסוגים והנושאים:
מיסטיקה, פסיכולוגיה, הסטוריה, מדע בדיוני, ספרים על מלחמת העולם, על כלכלה , על המדע. יש לי גם הרבה ספרי ילדים וספרות לנוער.
וכמובן ספרות ישראלית. תמצאי פה ספרים של מאיר שלו , אלי עמיר, שי עגנון, דויד גרוסמן, עמוס עוז, שולמית לפיד- כל הגדולים.
אינני יכול לומר לך איזה מהספרים נקנים הכי הרבה. קונים הכל."
"ומה אתה אוהב לקרוא?" הסתקרנתי. "מדע בדיוני" עונה פנחס. אני לוקח לי הביתה מידי פעם ספר. אבל עד שאני מגיע לקרוא עוברים שבועות.
כמובן שאני לוקח ספרים לנכדים ולנינים."
"יש גם חוברות קומיקס" מוסיף פנחס ומצביע על ערמות החוברות שבחזית הדוכן.
"כן" אני מחייכת "בזכות פופאי הגעתי אליך"
לפני שהגעתי אל פנחס עם אחייני עשיתי מחקר קטן באינטרנט ומצאתי שם למכירה רק חוברות פופאי מעטות במחיר של עשרות שקלים לחוברת. פנחס מוכר אותן הרבה יותר בזול והן מצויות אצלו בשפע. " קניתי מהוצאת מזרחי את כל המלאי שנותר להם." מסביר פנחס בגאווה.
"ויש לי גם חוברות נדירות יותר ויקרות יותר, למשל מערבונים וחוברות טרזן, גם אותן קניתי מהוצאת מזרחי"
בן 82 ועדיין עובד בלי עין הרע.
פנחס חגג הקיץ 82 שנים, והוא עדיין עובד יום יום בחנות.
3 פעמים בשבוע באה בתו לעזור לו.
ויש גם עוזר בשם יעקב שעובד אצלו כבר 16 שנה.
"יעקב מגיע לחנות בימי שישי ומסדר את הספרים במקומם." מספר פנחס "הוא אמנם מגיע רק אחת לשבוע, אבל תאמיני לי שהוא מכיר כל ספר וספר ויודע בדיוק היכן כל ספר נמצא. כשאני מחפש ספר מסוים במהלך השבוע אני מתקשר אליו והוא מדריך אותי היכן הספר נמצא."
למרות שלא היה יום שישי הגיע יעקב כנראה כדי לעזור לפנחס עם המשלוח הגדול.
עם כל לבביותו פנחס הוא סוחר מנוסה ועומד על שלו.
את הספרים שהביא לו ליאור הוא בודק אחד אחד. מה שלא נראה לו הוא מסרב בתוקף לקנות.
ליאור ופנחס מתמקחים ביניהם, ידידות לחוד ועסקים לחוד כנראה. כשהנושא מוכרע הם נפרדים בידידות.
"נתראה מחר" אומר פנחס לליאור וליאור מנופף לשלום ועולה על האופנוע.
זה הסוד–להיות ישר ולא להתרגז.
בקשתי מפנחס לנסח במשפט מהוה מסר המרכזי שלו, מהו האני מאמין שלו בקשר לעבודתו בחנות.
"יושר הוא הנר לרגליך" אמרתי לו. "זאת למדתי מתוך סיפורים שסיפרת לי. אשמח לשמוע מסר נוסף."
"לא להתרגז " אומר פנחס בנחרצות. לעיתים אנשים חוזרים לחנות עם ספר קרוע או מלוכלך ודורשים פיצוי.
אני יודע שהספר הגיע לידיהם נקי ושלם אבל אני אפילו לא מתווכח. אני נותן להם לבחור ספר חלופי. יש פה כל כך הרבה ספרים, זה לא שווה את ההתרגזות, את הבריאות שלי".
הגיע הזמן להיפרד מפנחס, מהספרים ומהעולם הקטן שיש בו כל כך הרבה אנושיות, חום, ופשטות בריאה.
פנחס ארז לי את השלל שליקטתי בחנותו- חוברות פופאי לאורי , 2 ספרים בפרסית לחמותי, ספר ילדים לחיי הנוסטלגיה, וספרוני קריאה ליעלי שעולה לכיתה א. אותם הספרונים שאני למדתי מהם לפני עשרות שנים.
"לא רק את" מחייך פנחס "היו לי פה מאות ספרונים הם פשוט נחטפו, על ידי גננות ומורות "
עוד אשוב
לאחר התשלום הזכיר לי פנחס- "תזכרי שאצלי תוכלי תמיד להחזיר את הספרים ולקבל זיכוי לקניה בחצי המחיר.
ואל תשכחי להביא לי צילום של הכתבה"…
הבטחתי לפנחס לשוב ולעדכן אותו כשיפורסם הפוסט בבלוג.
למרות החום והלחות, למרות מסיכת הקורונה, למרות שקית הספרים הכבידה, ריחפתי בדרכי לרכבת.
לא בכל יום אני מבקרת במערת אוצר שכזו.
בבליופיל:
פנחס משעניה
אלנבי פינת גאולה תל אביב
טל: 03-5105830
אפילוג,
מספר שבועות אחרי פרסום הפוסט נודע לי כי פנחס משעניה נפטר מקורונה.
הצטערתי כל כך לשמוע על האובדן הזה. איש יקר ומיוחד.
פוסט זה נכתב במסגרת המדור הקבוע "מסע בין חנויות ספרים". אתם מוזמנים להיכנס ולבקר אתי בחנויות נוספות:
EZRA-מודיעין
קופסא מהספרים.
ינשוף
תרשישה
שם